הגהות יעב"ץ על מעילה י״א

1 מתני' ר"ש אומר הדם קל "בתחלתו" וחמור כצ"ל:

2 שם דם בתחלתו אין מועלין "בו" יצא כצ"ל:

3 רש"י ד"ה יצא לנחל וכו' מתערבין "באמה" ויוצאין כצ"ל:

4 בסה"ד לאחר "שיצאו" לנחל קדרון כצ"ל:

5 תד"ה לול קטן וכו' ובסוכה. נ"ב צ"ע דהיינו הך דהכא ונראה שצ"ל ופסחים דף ע"ז:

6 בא"ד וזה היה משוך וכו'. נ"ב לא הבנתי את זה דאי אהך דראב"צ דהכא קאי הא בהדיא קאמר במערבו של כבש. ונ"ל דכולה חדא מלתא הוא דקמפרשי וזה דקאמרי התוס' אדלעיל קאי וה"ק וזהו שהיה משוך לצד מזרח דוזה היינו אותו דזבחים דמייתי מעיקרא וסיומא דמילתא הוא ובהך דהכא לא קמיירי דממילא שמעת וכדמפרש ראב"צ להדיא שהיה במערבו של ולא צריך לפרושי ביה מידי וק"ל:

7 גמ' הרי תרומת הדשן "שנעשית" מצותו וכו' דהוה "להו" תרומת כצ"ל:

8 שם דהוה "להו" תרומת כצ"ל:

9 שם מאי איכא למימר משום "דהוו" תרומת כצ"ל:

10 שם דתניא רבי "אליעזר" בר רבי צדוק כצ"ל ביו"ד וכן בסמוך:

11 שם ושורפין "אותו" בקדושה וכו' כשם "שנסוכו" בקדושה כך "שרפתו" בקדושה כצ"ל:

12 מתני' המקדיש דישון בתחלה מועלין "בו" וכו' כצ"ל:

13 רש"י ד"ה המקדיש דישון וכו' דאי אפשר דלא "לידבק" ביה פורתא. ונ"ב נראה שכצ"ל ותמיהני מה צריך לכך דהא לפירושו מקרא נפיק גם צ"ע לפי פירושו במשנתינו מאי המקדיש ומאי בתחלה אף שודאי י"ל בדוחק עצום. ובאמת גם בכל הפרושים שנאמרו בה יש דוחקים וצריכא רבה: